ברפואת הקהילה ישנם חולים רבים הפונים עם תלונות גסטרואינטסטינליות. כיום קשה להעריך למי מבין החולים הללו יש פתולוגיות מעי משמעותית (גידול, אדנומה בסיכון גבוה או מחלת מעי דלקתית).

מחקר חדש שפורסם ב-GUT בדק את הדיוק האבחנתי של המוגלובין צואתי (FHb) וקלפרוטקין צואתי (FC) באבחון פתולוגיות אלו, בקבוצה של 1,043 חולים.

בין אוקטובר 2013 למארס 2014, קבוצה של רופאי משפחה התבקשה לספק דגימות צואה ממטופליהם שהופנו לטיפול שניוני. דגימות הצואה עברו הערכה ל-FHbי(EIKEN OC- sensor io) ול-FCי(BUHLMANN Calprotecin ELISA). תוצאות הדגימות של חולים שהופנו לאנדוסקופיה נבדקו תוך שישה שבועות. כל הרופאים ומבצעי האנדוסקופיות היו "עיוורים" לתוצאות בדיקת הצואה.

תוצאות המחקר הראו, ש-FHb התגלה ב-57.6% מהחולים (ערך חציוני של 0.4µg/gי, 95% CIי0.4-0.8). FC ברמה של 50µg/g או למעלה מכך התגלה ב-60% מהחולים. מתוך 1,043 החולים שמסרו דגימות, 755 חולים (54.6% מהם נשים, גיל חציוני 64 שנים בטווח של 16-90 שנים) עברו אנדוסקופיה. ל-103 חולים היתה פתולוגית מעי משמעותית.

הערך המנבא השלילי של FHb לסרטן קולורקטלי, אדנומה בסיכון גבוה ומחלת מעי דלקתית היה 100%, 97.8% ו-98.4%, בהתאמה. שימוש בערכי סף מינימליים של FHb ו/או סף של 200µg/g ל-FC גרם לאבחון של שני מקרים נוספים של מחלת מעי דלקתית, מקרה אחד נוסף של אדנומה בסיכון גבוה ואפס מקרים של סרטן קולורקטלי.

מסקנת החוקרים היא, שברפואה ראשונית, רמות סף (undetectable) הינן מבחן אבחנתי טוב לשלילת פתולוגית מעי משמעותית ויכולות לעזור בבחירת החולים אשר עבורם נדרש בירור נוסף.

מקור:
Mowat, C et al. (2016) Gut. 65, 1463.