חדשות

פרופ' אלי סומך: "אני רוצה שרופא ילדים בארץ יהיה מקצוען מהמעלה הראשונה"

מי שכיהן כיו"ר איגוד רופאי הילדים בארבע השנים האחרונות מספר בראיון פרישה על ההישגים המרכזיים של האיגוד בתקופתו (ניהול משבר ה"פוליו", החזרת ההפלרה וחיזוק המעמד המקצועי) ועל חזונו לרופא הילדים הישראלי בעתיד (צריך להיות "מאסטר" בתחומו)

רפואת ילדים (צילום: אילוסטרציה)

ניהול מוצלח של משבר ה"פוליו" שפרץ בישראל לפני כשלוש שנים, ביטול ההחלטה להפסיק את הפלרת המים וחיזוק המעמד המקצועי-רפואי של איגוד רופאי הילדים - אלה כמה מההישגים המרכזיים שמונה פרופ' אלי סומך, מנהל חטיבת הילדים במרכז הרפואי "וולפסון", בשיחה עם "דוקטורס אונלי" לרגל סיום תפקידו כיו"ר האיגוד, אותו מילא במשך ארבע השנים האחרונות.

פרופ' סומך גם מזהיר, כי למערכת הבריאות הציבורית בישראל חסרים כבר עתה מאות רופאי ילדים והמחסור עלול להתגבר בשנים הקרובות, בגלל פרישה מסיווית לגמלאות של רופאים ותיקים וריבוי המשימות המוטלות על הרופאים. "נאבקנו להגדלת מספר התקנים אבל ההיענות היא חלקית. ההסתדרות הרפואית, בשם האיגוד לרפואת ילדים, העלתה את הנושא האקוטי הזה בדיונים מול האוצר, בדרישה להוסיף תקנים של רופאי ילדים, אך בינתיים הבעיה טרם נפתרה".

פרופ' אלי סומך (צילום: פרטי)

פרופ' אלי סומך (צילום: פרטי)

לדברי פרופ' סומך, "יש צורך לשתף בפתרון הבעיה הזאת את משרד הבריאות יחד עם קופות החולים, כדי לממן יציאת מתמחים לקהילה במסגרת ההתמחות, ובכך להגדיל את מספר הרופאים שמסיימים את ההתמחות בתחום זה. יש גם צורך לתת מענה לבעיית המחסור ברופאי ילדים בפריפריה ולחזק את ההכשרה שלהם וכך את מעמדם. יש צורך להביא לכך שהביקוש להתמחות בבתי החולים בפריפריה ושיעורי ההצלחה של הרופאים המתמחים הצעירים במבחני ההתמחות ברפואת ילדים, יהיו גבוהים יותר, או לפחות שלא ייפלו בהשוואה לאלו שמועסקים במרכז הארץ.

"לצערי הרב, הנושא הזה עדיין לא נפתר בתקופת כהונתי כיו"ר האיגוד והוא ימשיך ככל הנראה להעסיק את היו"ר החדש ואת חברי ועד האיגוד".

באיגוד לרפואת ילדים חברים כיום מעל ל-2,500 רופאים והוא בין שלושה האיגודים הגדולים ביותר בהסתדרות הרפואית, יחד עם האיגוד לרפואת משפחה והאיגוד לרפואה פנימית.

לרגל סיום תפקידו, העניק פרופ' סומך ראיון מיוחד ל"דוקטורס אונלי":

אילו הישגים בעיניך הם החשובים ביותר שהושגו מבין המשימות שנטלת על עצמך בתפקידך כיו"ר?
"יש כמה הישגים חשובים. הראשון שבהם הוא שהצלחנו לשמר ואף לחזק את מעמדו של האיגוד כגורם מקצועי מרכזי בכל הנוגע לשמירה על בריאות הציבור. מיד עם תחילת כהונתי פרץ 'משבר הפוליו' והאיגוד נטל חלק מרכזי בהסברה לציבור הרחב וגם לרופאים בכל הנוגע להתחסנות. רופאי הילדים התגייסו כדי ששיעור המתחסנים בתרכיב החי-מוחלש יגדל.

"זה היה מבצע לא פשוט וזכינו על כך לשבחים גם מאיגודי רופאים בינלאומיים שעקבו בעניין רב אחר הדרך שבה טופל המשבר על-ידי רופאי הילדים בישראל.

"הישג נוסף, לדעתי, קשור בהחזרת הפלרת המים. שרת הבריאות הקודמת, ח"כ יעל גרמן, החליטה בתקופת כהונתה על הפסקת ההפלרה והאיגוד שהתנגד נחרצות להחלטתה בשל הפגיעה הצפויה לבריאות השיניים של ילדי ישראל בעיקר מהשכבות החלשות, ניהל מאבק בכנסת ובתקשורת וגם פעל דרך בג"צ. בסופו של דבר שר הבריאות הנוכחי, יעקב ליצמן, שהכיר בחשיבות הפעולה הזאת לבריאות הילדים, שינה את ההחלטה הקודמת והעביר החלטה להחזיר את חובת הפלרת המים.

רפואת ילדים, בדיקה (צילום: אילוסטרציה)

רפואת ילדים, בדיקה (צילום: אילוסטרציה)

"מידע מסולף שקונה אחיזה בקרב ציבור גדול למדי בנוגע לחיסונים מחייב את רופאי הילדים לנקוט בפעולות לא שגרתיות, כמו מתן דוגמא אישית למטופלים ולהורים בכל הנוגע לחיסון

"נושא אחר שאני מחשיב בין הישגי האיגוד: ההשתתפות הפעילה מאוד של איגוד רופאי הילדים בכל הנוגע למהלכים למניעת השמנה, למעבר לעידוד צריכת מזון בריא ואורח חיים בריא. האיגוד בראשותי השתתף גם בוועדת האסדרה בנושא סימון מוצרי המזון, שסיימה רק בימים אלו את עבודתה".

אחד הנושאים המרכזיים שבהם טיפל האיגוד בתקופה האחרונה נוגע לחיסונים. כיצד אתה מסכם את הפעילות בעניין הזה?

"המטרה הינה לשמור על שיעורי התחסנות גבוהים בילדים בישראל. ואכן שיעור ההתחסנות בשנים האחרונות בארץ נותר גבוה למדי, למרות החשיפה הגדולה של הורים למידע מסולף בנושא שמופץ ברשתות חברתיות. על הרופאים להתמודד עם הסוגיה הזאת תוך גילוי כשרון הסברתי ואפילו תוך נקיטת שיטות יצירתיות. הסיבה היא התחושה היא שקיימת שחיקה באמון הציבור בממסד הרפואי, עקב המידע המסולף שקונה אחיזה בקרב ציבור גדול למדי – מה שמחייב את רופאי הילדים לנקוט בפעולות לא שגרתיות, כמו מתן דוגמא אישית למטופלים ולהורים בכל הנוגע לחיסון. זאת, לצד הפצת מידע מבוסס, בדוק וחשוב מאוד גם בשפות ערבית ורוסית כדי שיגיע לפלחי אוכלוסיה רבים ככל האפשר, ל'נישות' שבהן אנחנו מגלים שוב ושוב חוסר מידע בהקשר לחיסונים.

"בימים אלו ממש השיקה היחידה למחלות זיהומיות בילדים ב'וולפסון' את הגרסה החדשה של אתר האינטרנט העוסק בנושא החיסונים (http://chisunim.co.il), שבו מידע עשיר ומפורט שנכתב בידי מומחים בנוגע למחלות זיהומיות בילדים, לא רק בעברית אלא גם עם תרגום מקצועי של כל החומר לרוסית ולערבית.

"אני חייב כאן לציין את תרומתה החשובה של עמותת 'מדעת' (http://midaat.org.il/midaat) שפעילה מאוד ברשתות החברתיות. במקומות ואתרים שהם פחות נגישים לממסד הרפואי ומנהלת מאבק כנגד המידע המסולף תוך הצגת המידע האמין והמבוסס ביותר עם הבהרה והמחשה של מידת הסיכונים שיש בהתחמקות מחיסונים.

רפואת ילדים (צילום: אילוסטרציה)

רפואת ילדים (צילום: אילוסטרציה)

"אני רוצה שרופא ילדים בארץ יהיה מקצוען מהמעלה הראשונה, 'מאסטר' בתחום הזה, עם יכולת לטפל במצבים מסובכים"

"האיגוד לרפואת ילדים בנוסף למשרד הבריאות גם מילא תפקיד משמעותי בכל הנושא הקשור לפרשת זיהום האוויר באזור חיפה כשגם כאן הופץ מידע לא מדויק, למשל שהזיהום גורם להיקפי ראש קטנים של ילדים. היה צורך להרגיע את הציבור ופעולת האיגוד ששם את כובד משקלו סייעה לכך. זאת כמובן מבלי להמעיט כהוא-זה מחומרתה של בעיית זיהום האוויר כשלעצמה".

בעיה אחרת שעלתה בשנות כהונתך כיו"ר נוגעת לטיפות החלב. מה עשה האיגוד בהקשר לכך?
"אנו מעורבים בכל הדיונים לבחינת המבנה והעתיד של של תחנות טיפות חלב במערכת וגם בשאלה איזה גורם מוסדי צריך להפעיל אותן - משרד הבריאות או קופות החולים. הוויכוח בנושא הזה לא הסתיים. יש שחיקה בתקציבים וגם בכוח אדם המיועד לטיפות החלב, ו-ועדה בראשותי שהוקמה לבחון את הסוגיה הזאת טרם סיימה את עבודתה.

"נושא אחר שבו הייתה לנו עמדה ברורה ונחרצת: קביעת קו ברור שיבדיל בין רופא ילדים מומחה, מקצועי לבין מטפלים שסיימו כל מיני הכשרות במסגרות אחרות מבתי ספר לרפואה. היה לנו עניין בכך גם כדי שהציבור לא יוטעה עקב שימוש בכל מיני תארים בהקשר לכך".

כיצד אתה רואה את רופא הילדים בעתיד?
"לא מכבר היה כנס של הר"י שבו עלתה לדיון הרפואה בישראל בשנת 2030. אין ספק, מדובר בנושא חשוב מאוד בעל השלכות רבות לציבור כולו. אמרתי שם כי הנושא החשוב ביותר לאיכות של רפואת הילדים בעתיד הינו לאו דווקא החידושים הטכנולוגיים אלא דמותו של רופא הילדים העתידי. אני רוצה שרופא ילדים בארץ יהיה מקצוען מהמעלה הראשונה, 'מאסטר' בתחום הזה, עם יכולת לטפל במצבים מסובכים. הדבר מחייב שיפור מתמשך בהתמקצעות ובהכשרה, התעדכנות בלתי פוסקת בחידושי האבחון והטיפול והקפדה על שיפור באיכות. ממודל רופא הילדים הרצוי נגזרת גם ההכשרה הרצויה.

"בנושא הזה יש צורך בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות והקופות כדי לממן את ההכשרה של המתמחים בקהילה במסגרת ההתמחות ובכך להגדיל את חשיפת המתמחים לתכנים קהילתיים וכן להגדיל את מספר המתמחים בפדיאטריה. עדכון תכנית ההתמחות, שהיא בסך הכול טובה, הוא צעד חשוב לממש את החזון של רופא הילדים העתידי.

"כבר כיום ניתן, למי שבוחר בכך, לבצע כמעט שליש מתקופת ההתמחות בקהילה וקיימת הכרה מצד הקופות ומשרד הבריאות בחשיבות הצורך להקצות תקציבים למימון החלקים הקהילתיים בהתמחות. אני רוצה להדגיש כי כדי להכשיר מתמחים יש צורך במשאבים לא קטנים אולם זו אחת ההשקעות המשתלמות ביותר כי היא מביאה לשיפור האיכות המקצועית והיא גם בעלת חשובה עליונה לעתיד המוסד המכשיר את המתמחים, בין אם מדובר בבתי חולים או במרפאות מוכרות להתמחות. כאן אני קורא למנהלי המחלקות ולמנהלי מרכזי בריאות הילד לנצל את הדינמיקה החיובית שנוצרה ולגבש הסכמים להכשרה של מתמחים במרפאות מוכרות בקהילה.

"אחד המיזמים החשובים לקידום הרפואה הקהילתית הינו מיזם 'גושן' בו פועלים עמיתי ד"ר מנו כץ, פרופ' איתן כרם וד"ר חוה גדסי ועוד רבים וטובים. הוא נועד בין היתר להכשיר את רופאי הילדים בהתמודדות עם מצבים מורכבים של מחלות כרוניות, וקשיים פסיכו סוציאליים. העמותה השיקה בימים אלו אתר חדש ואטרקטיבי (http://gadalta.co.il).

חיסון ילדים (צילום: אילוסטרציה)

חיסון ילדים (צילום: אילוסטרציה)

"יש לאיגוד שלנו מעמד בינ"ל חזק מאוד. הנהלות של איגודים אירופיים רוצות שנציגינו יהיה חברים בהן"

היתה בשנים האחרונות פעילות מוגברת של האיגוד בפרסום ניירות עמדה. כיצד אתה רואה את הנושא הזה?
"פירסמנו ניירות עמדה רבים לא רק לרופאים, אלא גם כמידע וכמדריך לציבור הרחב להורי הילדים, כמו בעניין אורח חיים בריא, המלצות לזמני צפייה במסכים, שעות שינה מומלצות, הימנעות ממתן חלב עיזים לא מפוסטר לטיפול באפטות של הלוע, שימוש נכון במכשירי אדים וגם בנושא רגיש כמו תכשירים הומאופטיים. לניירות הללו השפעה רבה על התנהגות ציבור ההורים ואני רואה בכך חשיבות רבה מבחינה ציבורית".

מהו מעמדו של האיגוד במסגרת רפואת הילדים הבינלאומית?
"יש לאיגוד שלנו מעמד חזק מאוד. הנהלות של איגודים אירופיים רוצות שנציגינו יהיה חברים בהן. קיבלנו שבחים מארגון הבריאות העולמי על פעילות האיגוד במשבר הפוליו ובנושא ההפלרה ויש פניות מעיתונים מקצועיים מובילים ונחשבים שנכתוב על רפואת הילדים בישראל, על הישגיה ופתרונות שמצאה לבעיות שונות. זהו בלי ספק כבוד למקצוע שלנו ולרפואה הישראלית".

אם תתבקש לסכם, גם באורח אישי, את כהונתך, מה תאמר?
"קודם כל אני רוצה לאחל הצלחה ליו"ר הנכנס, פרופסור שי אשכנזי, ולחברי הוועד החדש שלנו. אני משוכנע שהם יעשו עבודה מצוינת לשם המשך קידום רפואת הילדים בישראל. אני רוצה להביע תודה לחברי בוועד האיגוד וגם תודה מיוחדת למזכ"ל האיגוד, ד"ר צחי גרוסמן, שממשיך גם בוועד החדש, על העבודה המשותפת ועל השקעתו ומסירותו רבת השנים למען רפואת הילדים.

"ארבע השנים שלי כיו"ר היו בהחלט עמוסות, עשירות ומעשירות - אבל מצאתי בהן סיפוק עצום. זכיתי לשיתוף פעולה מירבי הן מבכירי משרד הבריאות והן מיו"ר הר"י, ד"ר ליאוניד אידלמן. בעיקר, זו היתה תקופה של אינטראקציה אינטנסיווית עם עמיתיי רופאי הילדים בכל הדרגים והתפקידים, ועם הציבור. למזלי זכיתי לתמיכה, לליווי ולגיבוי מלא של עמיתיי. אני מקווה כי רפואת הילדים בישראל היא שיצאה נשכרת מכך".

נושאים קשורים:  מגזין,  פרופ' אלי סומך,  ראיון פרישה,  נייר עמדה,  הר"י,  סיכום,  תקנים,  התמחות
תגובות