מבחנים פסיכו-אקוסטים הינם מדד פרוגנוסטי טוב זמן קצר לאחר ניתוח השתלת שבלול, להערכת התוצא של שיקום הדיבור. למרות שבדיקה זו עומדת בפני עצמה, גם בדיקות של תוצאות זמניות ועתידיות הינן חשובות על מנת לספק פרוגנוזה מדויקת לזיהוי דיבור. עם זאת, בדיקות מהירות של רגישות זמנית, עדיין נמצאות בחסר. במחקר זה, הציעו החוקרים פרדיגמה של בדיקה פשוטה הבודקת amplitude modulation rate discriminationי(AMRD) , אשר מאומתת על ידי יכולתה לחזות זיהוי דיבור עתידי, במטופלים מבוגרים לאחר השתלת שבלול.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר, 34 מטופלים עם שתל חדש השתמשו בפרדיגמה שאומצה של בדיקת AMRD. רעש בפס רחב שונה בקצב שרלוונטי לדיבור, קצב של כ-4 הרץ. במחקר אורך, זיהוי דיבור בשקט הוערך על ידי שימוש במבחן המספרים Freiburger (סט-סגור), זמן קצר לאחר השתלת שבלול (זמן אפס; t0). כמו כן בוצע גם מבחן מילים עם הברה אחת Freiburger (סט-פתוח), 6 חודשים לאחר השתלת השבלול (t6).
תוצאות המחקר הראו כי גם רמות הסף של בדיקת AMRD בזמן האפס (קבוע המתאם r=-0.51) וגם תוצאות זיהוי הדיבור בזמן אפס (קבוע המתאם r=0.56) היוו מדד פרוגנוסטי טוב לתוצאות זיהוי הדיבור. כפי שנצפה 6 חודשים לאחר ניתוח השתלת שבלול. עם זאת, לא נמצאה התאמה בין תוצאות בדיקת AMRD וזיהוי דיבור בזמן אפס. ניתן להסיק מכך, כי 2 מדדים אלו מדגימים יכולות תפיסתיות נפרדות באופן חלקי. מודל רגרסיה רבת משתנים החוזה תוצא זיהוי דיבור לאחר 6 חודשים, הכולל משך החירשות וזיהוי הדיבור בזמן אפס, השתפר ממותאם R2=0.30 למותאם R2=0.44. זאת כאשר רמות הסף של AMRD הוספו כמדד פרוגנוסטי לתוצא.
מסקנת המחקר הייתה כי רמות הסף של בדיקת AMRD הינם מדד פרוגנוסטי אמין וחיוני, המציג יתרון על בדיקות הדיבור בקביעת הפרוגנוזה של תוצא ניתוח השתלת שבלול. ניתן לפתח מבחני AMRD אלו למבחן קליני מהיר הבודק החלמה זמנית, אשר ניתן להטמיעו לסוללת המבחנים אחרי ניתוח כפי שמבוצעים היום, במטרה לשפר את האמינות של הפרוגנוזה הניתנת לתוצא הדיבור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
