פסוריאזיס

קונבנציונליים או ביולוגיים - אילו טיפולים סיסטמיים יעילים יותר בפלאק פסוריאזיס?

במטה-אנליזה הושוו הבטיחות והיעילות של טיפולים קונבנציונליים, ביולוגיים ומולקולות קטנות בפסוריאזיס בינונית-קשה

פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית בעלת השפעה משמעותית על איכות החיים המתבטאת בדלקת בעור, במפרקים ולפעמים בשניהם. כיום לא קיים טיפול המרפא פסוריאזיס אך קיימים טיפולים המאפשרים שליטה בתסמיני המחלה. מספר מחקרים קליניים אקראיים השוו את היעילות של טיפולים סיסטמיים שונים לעומת אינבו אך ישנו מיעוט מחקרים שבחנו את היעילות של הטיפולים הסיסטמיים "ראש בראש".

במאמר שפורסם לאחרונה ב-Cochrane Database of Systematic Reviews חוקרים ביצעו מטה-אנליזה Cochrane על מנת להשוות את הבטיחות והיעילות של טיפולים קונבציונליים, ביולוגיים ומולקולות קטנות בפסוריאזיס בינונית-קשה ולדרג את הטיפולים לפי יעילות ובטיחות. מטה-אנליזה זו מהווה עדכון של סקירת Cochrane שבוצעה בשנת 2017.

החוקרים איתרו 140 מחקרים בהשתתפות 51,749 חולים. 68% מתוכם היו גברים, הגיל הממוצע היה 45 שנים וציון ה-PASI הממוצע בתחילת המחקר היה 20.

החוקרים בחנו 19 טיפולים שונים לפסוראזיס ומצאו כי תרופות ביולוגיות הנוגדות את IL-17,יIL12/23 ו-IL-23 ונוגדי TNF אלפא היו יעילות יותר באופן מובהק סטטיסטית מאשר טיפולים קונבנציונליים ומולקולות קטנות.

בהיבט השגת PASI90, תרופות ביולוגיות הנוגדות את IL-17 ואת IL-23 (מלבד טילדרקיזומאב ואינפליקסימאב) היו יותר יעילות מאשר אוסטקינומאב ונוגדי ה-TNF אלפא, אדלימומאב, סרטוזליזומאב ואטנרספט. תוצאות דומות הודגמו עבור השגת PASI75 ו-Physician Global Assessment של 0 או 1.

לא נמצא הבדל בין הטיפולים השונים לבין אינבו בהיבט תופעות לוואי קשות.

החוקרים סבורים כי מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בהשוואת היעילות של נוגדי IL-17 ו-IL-23 וכי יש צורך ביצירת תוצאים אחידים במחקרים הבוחנים את יעילות הטיפולים הסיסטמיים בפסוריאזיס.

מקור:

Sbidian, E.  et al. (2020) Cochrane Database of Systematic Reviews 9;1(1):CD011535.

 

נושאים קשורים:  פסוריאזיס,  טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס,  מחקרים
תגובות