רק שליש ממיטות האשפוז הגריאטרי שנבדקו ממוגנות

בדיקת מיגון שנערכה ב-16 מוסדות שבהם מאושפזים חולים גריאטריים העלתה כי רק כשליש (32%) מסך המיטות במוסדות אלה ממוגנות. כך עולה ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא. כידוע, השוהים במוסדות אלה אינם ניידים ולכן אין באפשרותם להגיע למרחב מוגן בזמן אזעקה.

משרד הבריאות אחראי על הרישוי והפיקוח של 259 מוסדות למחלות ממושכות ברחבי הארץ, כשני שליש מהם בבעלות פרטית. מתוך 259 המוסדות עליהם מפקח המשרד, 16 הם מרכזים רפואיים גריאטריים, כלומר מרכזים שבהם יותר משני סוגים של מחלקות גריאטריה פעילה (סיעוד מורכב, הנשמה ממושכת, טיפול תומך הוספיס, גריאטריה תת חריפה – גריאטריה חריפה ופנימית גריאטרית וגריאטריה שיקומית); 23 הם בתי חולים עם מחלקות גריאטריה פעילה ו-220 הם מוסדות גריאטריים וסיעודיים שבהם רק מחלקות גריאטריה ממושכת.

בכל 259 מוסדות אלה יש כ-25,000 מיטות אשפוז ברישוי, מהן כ-5,000 מיטות גריאטריה פעילה וכ-20,000 מיטות גריאטריה ממושכת.

הדו"ח, שהוזמן לבקשת חה"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), מתייחס גם לפינוי מאושפזים בעקבות המלחמה. משרד הבריאות מסר למחברי הדו"ח כי מאז השבעה באוקטובר פונו בצפון ובדרום 511 איש מהמוסדות בפיקוח המשרד, 367 מהם ממוסדות גריאטריה ממושכת ו-144 מהם ממוסדות של גריאטריה פעילה. המאושפזים פונו לכ-30 מוסדות חלופיים שבפיקוח משרד הבריאות.

בהתייחסות לשאלת המיגון, מסר משרד הבריאות כי אין בידיו מידע מלא על מידת המיגון בכל 259 המוסדות שבפיקוחו ולמעט 16 המוסדות המוגדרים כמרכזים רפואיים גריאטריים, לא ניתן תקציב למיגון המוסדות שאינם בבעלות המשרד. המשרד מסר את תוצאות סקרי המיגון שערך פיקוד העורף במהלך מלחמת חרבות ברזל רק עבור 16 המרכזים הרפואיים הגריאטריים, שהם כ-6% בלבד מתוך 259 המוסדות למחלות ממושכות באחריות המשרד. מדובר בכ-18% מסך כל המיטות הגריאטריות - 4,566.

על פי הדו"ח, כשליש מהמיטות בתקן ב-16 מוסדות אלה הן במיגון תקני, כלומר ברמת המיגון הגבוהה ביותר לפי הגדרת פיקוד העורף, בעוד שכשני שלישים אינם במרחב מוגן תקני. לדברי משרד הבריאות, "מרבית המוסדות הם במבנים ישנים ועל כן אין בהם אזורים ממוגנים בגודל מספק על מנת לאפשר שהייה ממושכת של כלל המאושפזים".

עוד עולה מהמסמך כי ב-58% מכלל בתי האבות שבפיקוח משרד הרווחה ישנו מיגון מלא, בכשליש מבתי האבות המיגון הוא חלקי (35) וכ-7% מהם ללא מיגון (7).

ח"כ מזרסקי אמרה כי "מיגון מוסדות רפואיים חייב להיות אינטרס לאומי. כאשר בדרום רק 13% מהמיטות ממוגנות ובאזור חיפה רק 19%, מדובר בפערים בלתי נסבלים, שהחמירו בזמן המלחמה".

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), אמר כי הטיפול בקשיש נדחק לסוף התור בנושאי הבריאות. "זו חובה מוסרית לדאוג למבוגרים ואסור להשלים עם התקצוב החסר, המיגון החלקי והמחסור בכוח-אדם מומחה וייעודי. הוא קרא למשרדי הבריאות והאוצר לבחון מחדש את הפערים בתעריפים בגריאטריה הפעילה בין בתי החולים הכלליים לבין המוסדות הגריאטריים, ולעדכן את הוועדה בתוך חודש. עוד קרא ח"כ משריקי לוועדת המחירים להתכנס בהקדם האפשרי על מנת לחדש את תהליך עדכון התעריפים בגריאטריה הפעילה ואת המנגנון להתחשבנות בין קופות החולים למוסדות הגריאטריים (כדוגמת מחיר מינימום).

ד"ר גלית קאופמן, מנכ"לית בית בלב, ציינה כי תקצוב משרד הבריאות עומד על כ-800 שקל בלבד למיטת אשפוז, סכום שאינו מאפשר טיפול הולם וראוי. "אין לנו יכולת לטפל בחולים עם זיהומים בגלל מחסור בתקציב לציוד ולכוח אדם מומחה בתחום".

ראשי העמותה לגריאטריה בישראל והאיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים – קדם כתבו ליו"ר ועדת הבריאות כי הענף מתנהל על פי מכרז ישן שאינו תואם את המציאות וכי המכרז שאמור היה להתפרסם בסוף דצמבר האחרון נדחה. הם קראו להשלים בהקדם את העבודה על המכרז החדש ולהתאים בין עלויותיו לדרישותיו, על פי היכולת התקציבית על מנת לתקן את המצב ולהבטיח את עתיד הענף ויכולתו להעניק טיפול איכותי עבור כמות הולכת וגדלה של מטופלים.

בנוסף, קראו לבחון את שינוי הגישה הטיפולית לזו המקובלת בעולם והרואה במוסדות בתים עבור המטופלים ולא כבתי חולים. "כתוצאה מכך, שינה ארגון ה-OECD את הגדרת המוסדות מבתי חולים למוסדות לטיפול כרוני - שינוי המלווה בצמצום דרישות רגולטוריות ותקינה שאינה משפיעה על איכות הטיפול. במסגרת דיוני המכרז הצענו לאמץ מהלך דומה בישראל אך לצערנו לא התקבל מענה בנושא".  כמו כן קראו למשרד הבריאות לסייע למוסדותיו ולהעניק שיפוי על הוצאות מוגברות ועל פינויי מטופלים בשל המלחמה.